בקשה לביצוע שלושה שיקים חתומים על סכום כולל של [סכום]

בפניי היתנגדות לבצוע ארבעה שיקים בסכום כולל של 415,559 ₪ (קרן), שנמשכו על ידי מבקשת מס' 2 (להלן: המבקשת) לפקודת המשיבה וחוללו בהיעדר כסוי מספיק.

בתצהיר מנהל המשיבה, שהוגש כתמיכה לבקשתה למתן צוי עיקול טרם מסירת האזהרה למשיבים, נטען, כי במסגרת התקשרותה של המבקשת עם המשיבה לרכישת מוצרי אלומיניום באשראי, הפקיד מבקש מס' 1 (להלן: המבקש) בידי המשיבה כתב ערבות אישית ושטר ביטחון חתום על החלק.

אוסיף, כי מעיון בכרטסת שצורפה לבקשת הבצוע עולה, כי לאחר ששלושת השיקים הראשונים סורבו ונרשמו בעמודת החובה בכרטסת, ולאחר שהמבקשת אכן ביצעה מספר הפקדות והעברות בנקאיות שנרשמו בעמודת הזכות בכרטסת, עמדה יתרת החוב של המבקשת על כ - 650,000 ₪; לאחר מכן ניתנו תשעה שיקים על סך של 75,000 ₪ ושיק נוסף על סך של 25,000 ₪, ולשיקים אלו התכוון כפי הנראה המבקש בעדותו, לפיה נמשכו שיקים אלו על ידי אחיו ללא הרשאה; מכאן, שגם אם יש ממש בטענת המבקש בדבר השיקים שנתנו בהיעדר הרשאה, הרי שמהכרטסת עולה, כי לכל הפחות ביחס לשלושת השיקים הראשונים, אלו לא שולמו במלואם ובכלל, עוד בטרם מסר האח את השיקים כנטען.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדות המבקש ואת סיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל ביחס לשני המבקשים, אולם ביחס למבקשת - בכפוף להפקדת ערבון.

בשים לב לכל אלו, אני קובעת כי תינתן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה בכפוף להפקדת ערבון בסך של 75,000 ₪.

סיכומו של דבר: בתיק ת"ט 59890-02-20 מתקבלת התנגדותו של המבקש ללא תנאי.

בפניי היתנגדות לבצוע שלושה שטרות שנמשכו על ידי מבקשת מס' 1 (להלן: המבקשת), בסכום כולל של 53,583 ₪.

נטען, כי מתוך אמון בקמר מסר מבקש מס' 2 (להלן: המבקש), בעליה של המבקשת, לידי קמר פנקסי שיקים חתומים על ידי המבקשים, וזאת בנאמנות ולצרכים מוגדרים ומסויימים, על מנת שחברת קמר תוכל להשתמש בשיקים אלו כדי לשלם עבור סחורה, זאת משום שכל נתיבי המימון המקובלים השוטפים של חברת קמר נחסמו על ידי הבנקים וחברות האשראי; מתן השיקים החתומים על ידי המבקשים לידי קמר היוה "מנגנון בלתי רישמי" באמצעותו שילמה חברת קמר לצדדי ג' עבור סחורה, כאשר במקביל הפקידו קמר במועד פירעונם של השיקים את שוויים במזומן ישירות לחשבונה של המבקשת.

יש קושי רב בטענות המבקש אודות העידר הרשאה בשימוש בשיקים, כאשר אלו נימסרו לידי קמר חתומים וללא ציון הסכום או שם הנפרע.

...

לאור זאת, נטען, דין ההתנגדות להידחות, ועמה גם בקשת הארכה, שאין בה ממש.

במילים אחרות, בדיון בהתנגדות אין לדון בשאלה האם המשיבה אוחזת כשורה בשטר אם לאו, אלא אך ורק בשאלה האם המבקשים הראו הגנה לכאורה שבה יכולים היו להתגונן מפני תביעתו של הצד הקרוב לעסקה, ושאלת האחיזה כשורה ראויה להיות מוכחת בפני בית המשפט, שכן הדבר מחייב גביית עדות האוחז להוכחת תום ליבו: "היוצא מכאן, שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו בשאלה אם הגנתו נדחית מפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה, יוכל בית המשפט לפסוק רק לאחר בירור המשפט." (עניין נאמן לעיל; ראה גם ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור, פ"ד יח (1) 80 [1964]; ע"א 218/66 יעקב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63, 67 [1966]).

יחד עם זאת, לאור הבעייתיות בטענות המבקשים כמפורט לעיל, ולנוכח ריבוי ההליכים התלויים ועומדים בפני המבקשים בגין שיקים נוספים שנמסרו לקמר (הן על פי דברי המבקש והן בידיעתי האישית, שכן חלקם נידונים בפניי) ומצבם הכלכלי הנובע מכך, אני קובעת כי הרשות להתגונן תינתן כנגד הפקדת ערבון בסך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

יתרה מכך, הסכום הנקוב בהסכמי הפשרה עם עווידה, מלמד כי עווידה היה מודע היטב לכך שלשיא שי בע"מ זכות תביעה כלפיו בגין שלושה שיקים בסכום נומינלי כולל של 357,000 ₪ שהנתבע ביצע עליהם עסקת ניכיון.

עולה החוב על סכומם של שני השיקים של חברת צ.ו. שהוגשו לבצוע בהוצאה לפועל.

כך למשל, בחודש יוני 2016 נתנה התובעת לנתבע הלוואה בסך 80,000 ₪ ותמך את טענתו במסמך בקשה למתן הלוואה בסכום זה החתום על ידי הנתבע ושלומציון (ת/2).

...

עם זאת, אני מקבלת את טענות הנתבע ביחס לשיק על סך 30,000 ₪.

לאור האמור אני מורה כדלקמן: ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו, ביחס לשני השיקים המשוכים על ידי חברת צ.ו. טכנולוגיות בע"מ, שמספריהם 258 ו- 259, אך ההתנגדות מתקבלת ביחס לשיק ע"ס 30,000 ₪ שמספרו 1120169.

אני מורה למזכירות להעביר לידי התובעת, באמצעות בא כוחה, את הסכום בסך 15,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן, כתשלום על חשבון החוב.

חמישה שיקים מתוך אותם שמונה שיקים ניפרעו (הסכום הכולל שנפרע הוא 19,830 ₪) ואילו שלושה שיקים חוללו מחמת שניתנה לגביהם הוראת ביטול (הסכום הכולל של שלושת השיקים שחוללו הוא 13,780 ₪).

השיקים שחוללו הם לפקודת התובעת והנתבע 2 אך מי שהגישה את הבקשה לבצוע שלושת השיקים היא התובעת בלבד.

הסעד העקרי שהתבקש בתובענה האמורה הוא השבה של הסכום שנפרע באמצעות חמשת השיקים שנפרעו.

ה"ה איתן טענו כי מר אביטן הלווה גם הוא כספים לנתבעת וקיבל גם הוא מהנתבעת שיקים חתומים על ידה .

בתצהיריהם טענו ה"ה איתן כי "ורומן הוא זה שחילק את הסכומים על גבי השיקים אשר נימסרו לנו". אם הכוונה היא כי רומן הוא שרשם את הסכומים בשיקים הרי שטענה זו לא הוכחה, רומן לא נישאל על עניין זה בחקירתו והיא גם אינה מתיישבת עם עדותו הברורה של הנתבע 2 בעיניין זה ס' 19 לפקודה מתייחס לזכותו של המחזיק בשטר להשלים בו פרטים.

...

למען הסדר הטוב תכונה חברת ר. הנוצץ שירותי רכב בע"מ ”הנתבעת“, הגב' לידיה איתן תכונה "התובעת" ומר איציק איתן, שהוא הנתבע 2 בתובענה שהגישה הנתבעת, יכונה "הנתבע 2". עת תהא התייחסות לתובעת ולנתבע 2 יחד הם יכונו "ה"ה איתן". דין התובענה שהגישה התובעת להידחות ודין התובענה שהגישה הנתבעת להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל סבורני כי עלה בידי הנתבעת להצביע על הגנה ראויה בכל הנוגע לתביעתה של התובעת וכך גם עלה בידה להוכיח כי היא זכאית, בכפוף לאשמה התורם כפי שפורט לעיל, להשבת הסכום שנפרע באמצעות חמשת השיקים שנפרעו.

לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה שהגישה התובעת ועל סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 1406327-14-0.

כמו כן אני מחייב את התובעת ואת הנתבע 2, ביחד ולחוד, להשיב לתובע סך של 15,864 ₪ בגין חמשת השיקים שנפרעו וזאת לאחר ניכוי האשם התורם.

מנגד, להבטחת העברת הכסף (שלא היה בידי אליאור באותו מעמד), אליאור נתן בידי הנתבע שלושה שיקים, חתומים על ידיו, על סך כולל של אותו סכום.

" עוד אישר הנתבע בחקירתו, כי כנגד מסירת השטר, קיבל שלושה שטרות נגדיים, באותו סכום (פרוטוקול הדיון בהתנגדות, מיום 20.2.2022, עמ' 1, ש' 12-10) : "ש. אם אני מבין נכון את כל העסקה הזו, אתה ביקשת מאמסלם הלוואה ע"ס 50 אלף ₪, מסרת לו את השיק... וקיבלת כנגד השיק הזה שלושה שיקים נגדיים?

הנתבע אף לא הציג את מאמציו לאיתורו של אליאור, דוגמאת דו"ח חוקר פרטי, ביצוע מסירה כדין של ההודעה לצד שלישי (ולו באמצעות הדבקת כתב התביעה בכתובת הרשומה של אליאור); לא הוגשה בקשה לצוו הבאה ולא הוגשה בקשה לתחליף המצאה.

...

הנה כי כן, לשאלה מה הייתה העסקה, יש שתי תשובות אפשריות, אך שתיהן מובילות למסקנה, כי הנתבע חב בפירעון השטר: בין אם מכוח אחיזתו כשורה של התובע, ובין אם מכוח חזקת התמורה, אלא אם זו תופרך.

ההימנעות מהצגתם לפירעון של השיקים שנמשכו על ידי אליאור ונמסרו לנתבע כבטוחה, תומכת במסקנה כי הנתבע לא הוכיח כשלון תמורה.

התביעה מתקבלת במלואה.